אחלה משחק

מה שקרה לי במשחק של ארגנטינה נגד סרביה, התנין

ממש שמחתי כשדודי, חברי לספסל הלימודים, הזמין אותי לראות את המשחק של ארגנטינה נגד סרביה. אמנם כבר חלפו 12 שנים מאז שעליתי מארץ הטנגו והאסאדו, אולם לפחות בכל מה שקשור לכדורגל, עם כל הכבוד לבניון וחבריו, הלב נשאר שם. לבשתי את חולצת הפסים התכולים לבנים ויצאתי לכיוון ביתו. הגעתי לתחנה הקרובה לביתו בחלוף חצי שעה של נסיעה מייגעת בתחבורה הציבורית כאשר נדמה היה שלכל אחד מהנוסעים יש הערה כזאת או אחרת על החולצה שלבשתי ועל המשחק ההולך ומתקרב. הנסיעה הייתה אמורה להיות קצרה בהרבה, אך חוק מרפי כידוע לא פוסח על הזדמנות להוכיח את עצמו, כך שלמרות שתיכננתי בקפידה את לוח הזמנים, נותרו רק דקות ספורות לתחילת המשחק בזמן שהאוטובוס עצר לי בתחנה המיועדת. רצתי לכיוון ביתו, נחוש בדעתי להגיע לשריקת הפתיחה, לא מוכן להחמיץ ולו רגע אחד מהצגת הכדורגל של ריקלמה וחבריו. הגעתי לדלת הבית מתנשם ומתנשף, אך ניסיתי להיות מאופק ככל שאפשר בניקשותי. הדלת נפתחה לאחר כחצי דקה שנמשכה כמו נצח, מצידה השני עמדה אימו של דודי, עינת, אישה מושכת לכל הדעות – בלונדינית קטנטונת, אם חזה בולט במיוחד ושפתיים בשרניות. תמיד היא הייתה מושא ההערצה והפנטזיות אצל החברה' בכיתה, לא רק בגלל איך שהיא נראית אלא גם לאור העובדה שהיא גרושה כבר שנתיים, מתרכזת בעיקר בקריירה שלה כעורכת דין מצליחה. אולם נערים מפוחדים שכמונו, מעולם לא עשינו צעד במטרה לבדוק האם לאשת העסקים המצליחה יש צרכים שמי מאיתנו יכול למלא. "שלום גברת כהן", אמרתי בנימוס האופייני לי, "דודי פה? באתי לראות איתו את המשחק". "שלום חמודי", היא השיבה, בצורה שגרמה לי להרגיש ילדותי מתמיד והעלימה את רעיון מימוש הפנטזיה באחת, "אני מצטערת, אבל דודי לא פה, הוא הלך לירון לראות את המשחק, הוא לא אמר לך?!" נאנחתי בעצבים, "צריך לרצוח את המרפי הזה", סיננתי בשקט בין שיניי הקמוצות ואמרתי לה:"האמת שהוא הזמין אותי לפה אתמול אבל הוא כנראה שכח. לא משנה, אני כבר אלך הביתה". עינת הבחינה ככל הנראה בתיסכולי ומייד אמרה:"אל תהיה מצחיק, חבל שתפסיד את המשחק, עד שתגיע הביתה הוא בטח ייגמר. תיכנס ותראה את המשחק אצלנו, אין שום בעיה". "לא, לא אני לא רוצה להפריע לך", השבתי בחוסר נוחות. לשמחתי היא התעקשה, תפסה בכתפי והובילה אותי לתוך הבית, סוגרת את הדלת אחרי ובכך מציבה עובדה שאת המשחק הזה אני הולך לראות! התמקמתי בסלון, חש תחושת אי-נוחות מהעובדה שמצאתי את עצמי פתאום לבד בביתו של חברי הטוב, כאשר אמא שלו מגישה לי שתייה ופיצוחים בזמן שאני מזיע על כורסאת הטלוויזיה עקב הריצה הנמהרת לביתו. אולם, תחושה לא נעימה זו חלפה במהירות עם השער הראשון של נבחרתי האהובה, כאשר משער לשער כבר התחלתי להרגיש ממש כמו בבית ואף צרחתי וקיללתי כשהדבר נתבקש. לאחר המחצית הראשונה המופלאה החלטתי שהגיע הזמן ללכת להתרענן קצת והלכתי למקלחת הקרובה. שטפתי את הפנים בעדינות, מפחד שלא להתעורר בטעות מהחלום שהארגנטינאים הכניסו אותי אליו. הסתובבתי לחפש מגבת, אולם במקום זה מצאתי דבר אשר כישף אותי לעברו וגרם לי באחת לשכוח מהמגבת, מהמשחק ואף מכל גבול אשר הצבתי בפני עצמי במהלך חיי. אותו דבר מופלא היה זוג תחתוני תחרה שחורים אשר נחו להם, כאילו בתמימות, בראש פרמידה של כביסה מלוכלכת בתוך הסל שליד הכיור. מכיוון שדודי היה בן יחיד לאימו, הבנתי שזו ההזדמנות היחידה שלי להגיש פנטזיה עליה חלמתי כמעט לילה לילה, להריח את הריח שמפיקה גברת לו בין רגליה. הרמתי, כמעט בלי היסוס, את התחתונים, קירבתי אותם אל אפי ולקחתי שאיפה עמוקה אשר הובילה לתוך נחירי ניחוחות אשר דמיוני היה קצר מלהכיל. היה להם ריח חריף, ריח שקשה לטעות בו, ריח של תמצית הסקס בעולם. הוצאתי את לשוני במטרה לנסות ולזכות במעט טעם שיצטרף לניחוח, אולם הטעם שבלט היה בעיקר טעם הבד, דבר אשר לא אגזים אם אומר כי גרם לי לשיברון לב. המשכתי להנתחם עם ריח מיצי הכוס של עינת, מנסה להרוויח עוד שנייה ועוד שנייה לפני שאפרד מהריח הזה לתמיד. לפתע קול חתך את הדממה: "אני רואה שמצאת לעצמך עיסוק מעניין", אמרה עינת, אשר עמדה בפתח הדלת. נתקפתי בהלה והשלכתי את התחתון על הריצפה. התחלתי לגמגם משהו לא ברור כשעינת קטעה אותי ואמרה:"לא יפה לעשות לי ככה בלאגן בבית, אירחתי אותך יפה, לא?!". עוד לפני שהספקתי להוציא הגה מפי, היא ציוותה עלי:"עכשיו תרים את מה שזרקת בבקשה". היססתי קלות, אולם הבנתי שהסיכוי היחיד שמה שקרה בתוך המקלחת יישאר לנצח באותו החדר הוא לעשות כל מה שהיא אומרת בלי להתווכח יותר מדי. התכופפתי והרמתי את התחתון. "למה זרקת אותו? לא אהבת את הריח?!", היא שאלה, בלי שמץ של מבוכה בקולה. "לללל..אא.א מממה פיפיפיתתאום", גימגתי, מנסה להחזיר לעצמי את קולי, "אהבתי אותו", עניתי נבוך ומבוייש. "אתה לא נשמע לי בטוח כל-כך", היא השיבה, "תרחרח אותו שוב". לא האמנתי שאזכה להריח אותו שוב, כך שקפצתי על ההזדמנות בלי לחשוב יותר מדי. קירבתי אותו שוב לאפי והריח היה אפילו טוב יותר משזכרתי. "נו.. אז מה החלטת? האהבת אותו או לא?", היא שאלה לאחר כחצי דקה שבה היא נתנה לי להתייחד עם הריח שמפיק הכוס שלה, בלי להפריע לי. "אני מאוד אוהב את הריח הזה", עניתי עם מעט הביטחון שחזר אלי. "תראה לי עד כמה אתה אוהב אותו", היא ענתה עם ביטחון גדול עוד יותר. לא ממש הבנתי למה היא התכוונה, כנראה שבכל זאת שיחקתי במשחק שקצת גדול עלי. ניסיתי לחשוב ולמשוך זמן, אבל כנראה שהיא שמה לב לכך שלא הבנתי והסבירה לי את זה במהרה:"לא מסוכך יותר מדי, תשלוף את הזין שלך מהמכנס ותוכיח לי שבאמת אהבת את הריח שלי". מעולם לא הראתי את איבר מיני לבחורה, בחלומות הכי פרועים שלי לא דמיינתי שהראשונה שאראה לה תהיה אמא של דודי חבר שלי. "נו, אני מחכה", היא האיצה בי. התחלתי לפתוח את כפתורי הגי'נס שלי. לא הייתי בטוח לגבי עד כמה הגודל שלי מרשים אבל לגבי דבר אחד לא היה לי ספק – עמד לי כמו שלא עמד לי בחיים. עינת לא זזה ממשוף הדלת בזמן שהמשכתי לנסות ולחלץ את איבה מיני בעזרת ידי הרועדות. הצלחתי לבסוף לפתוח את כל הכפתורים ולשלשל את מכנסי הג'ינס עד לגובה הברכיים, הבטתי בגברת כהן אשר נראתה עצבנית וחסרת סבלנות, לקחתי נשימה עמוקה והורדתי את התחתונים. חושף תחילה את שיער הערווה הכהה והסבוך שלי ולאחר מכן את הזין שמרוב חרמנות בקושי זיהיתי אותו כשלי - קשה, נפוח ומלא וורידים בולטים כמו שבמעולם לא היה. עינת התקרבה אלי לראשונה מאז שנעצרה בדלת, מופתעת לראות את תחתוניה צמודים לאפי. "אתה רוצה להגיד לי שזה מה שקרה לך רק מהריח שלי?! מה יקרה כשתטעם אותי?"\ שאלה תוך כדי שהיא מתחילה לפתוח את כפתורי המכנס האלגנטי שהיא לבשה. בלעתי רוק וניסיתי לענות, אבל לא ממש הצלחתי למצוא מילים בזמן שעינת דחפה את ידה הימנית עמוק לתוך מכנסייה, עושה בהם תנועות שלא מותירות מקום לספק לגבי כוונותיה. היא המשיכה להתקרב ונעצרה במרחק של פחות מצעד ממני. רק אז היא הוציאה יד שהרטיבות ניכרה בה בבירור. היא קירבה את היד לפרצופי, והניחה אותו מתחת לנחיריי. את הריח כבר הכרתי, קשה היה לטעות בו, אבל עינת לא הסתפקה בכך והחלה להעיבר לי אצבעות על השפתיים, מחדירה אותן אט אט פנימה בלי שיכולתי או רציתי להתנגד לכך. הטעם היה משכר וממכר. התחלתי למצוץ את ידה, שואב כל טיפה וטיפה ממיצי הכוס שהיא הגישה לי, אבל זה פשוט לא היה מספיק. בשלב זה החלטתי לקחת יוזמה, פשוט הייתי חייב להגיע למקור הטעם. תפסתי את מכנסייה והורדתי אותם במשיכה אחת. ניכר היה בעינת שהיא לא ציפתה לאגרסיביות שכזאת ממני, אולם היה ברור כי היא לא מתנגדת לכך. ירדתי על ברכי, מפסק את רגלייה כאשר המכנסיים המוטלות על הריצפה לא מאפשרות יותר מאשר פיסוק קל. קירבתי את לשוני אל עבר תחתוני החוטיני הלבנות שהיו עליה והתחלתי לגשש עם לשוני מעליהן. הפעם הטעם שבלט לא היה טעם הבד אלא אותו טעם מופלא ששתיתי מאצבעותיה. הרטיבות בתחתונים החדשות גרמו להן להיות ספוגות לחלוטין, כבר היה לי ברור שאת התחתונים האלו אני לוקח איתי הביתה. הצבתי את העובדה הזאת בכך שבמשיכה חזקה אחת קרעתי אותן מעל גופה והכנסתי לכיסי המכנס שעוד נותרו מופשלות על ברכי. שום סרט או תמונה לא יכלו להכין אותי לתחושה שאחזה אותי למראה המשולש הזהוב שעיטר את הדגדגן הנפוח וספוג הנוזלים שלה. כמו ילד קטן ורעב התחלתי להתנפל עליו, תופס אותו בין שפתיי, שואב אותו לתוך פי ונותן לו להשתחרר קלות. מהר מאוד הוספתי את לשוני למשחק, מסובב את הדגדגן פעם לצד הזה ופעם לצד השני. המשכתי לחפור עם הלשון פנימה, מפסק את רגליה רחב יותר בצורה שאיימה לקרוע את מכנסייה כפי שתחתוניה נקרעו מספר דקות לפני כן. הצלחתי לדחוף את הלשון לתוך אותו מפעל מופלא שסיפק את הטעם המשכר. אם הריח על תחתוניה היה תמצית הסקס בעולם אז אין ספק שעכשיו מצאתי את המקור לו. ביליתי על ברכי ובין ירכיה במשך כ-10 דקות. בכל פעם שלשוני התעייפה צברתי כוחות מחודשים מקול גנחותיה הרמות שנשמעו מלמעלה. רק כשהיא משכה בשערותי ומשכה אותי למאלה בכוח הסכמתי להיפרד מאיבר מינה. נעמדתי על ברכי והתחלתי להתנשק איתה בצורה עוצמתית, נותן לה לטעום את טעמה דרך פי. התחבקנו בעוצמה, כאשר זיקפתי נצמדת לערוותה החשופה, וידי ממששות את השדיים הגדולים שלה – מגלות פיטמות זקורות וקשות במיוחד. במהרה שפתיי ושיני החליפו את ידי. התחלתי לנשוך את החזה שלה בחוזקה דבר אשר גרם לה להיאנח ולהתלהב. במהרה החלפנו פוזיציות ועינת ירדיה על ברכיה, תופסת את איבר מיני בידה הימנית ומרחרחת אותו קלות. היא הוציאה את לשונה והעבירה אותו על הפתח הקטן אשר החל כבר לטפטף בלי שליטה. סנטים-סנטים היא הכניסה אותו לתוך פיה ולא נעצרה עד כשהגיעה עם שפתיה לשיער ערוותי. ההרגשה להיות עמוק בתוך גרונה הייתה מדהימה. אמנם זאת המציצה הראשונה שקיבלתי בחיי אך היה לי ברור שהיא יודעת מה היא עושה. היא התחילה להוציא ולהכניס אותו שוב ושוב בקצב מתגבר והולך. מדי פעם היא זנחה אותו לטובת ליקוק ומציצת זוג אשכיי, אולם ידיה המשיכו לעשות את העבודה המופלאה. ניכר בה שהיא נהנית לא פחות ממני כאשר מדי פעם היא שיחררה אנחת תענוג בין שפתייה. עם התגברות קצב המציצות הרגשתי שאני עומד לגמור, הכרזתי על כך בקול רועד, אולם במקום להוציא אותי מתוך פיה כפי שציפיתי שתעשה, היא המשיכה למצוץ בקצב מהיר יותר עד כדי אקסטזה מוחלטת. הרגשתי שאני עומד להתפוצץ, תפסתי את ראשה בשתי ידיי והתחלתי להשפיך בתוך פיה. לא ראיתי את הכמות אבל אני משוכנע שמעולם לא יצאה לי כמות זרע שכזאת. בכל זאת, היא המשיכה בלא לעצור לשניה, דואגת לבלוע מבלי לפספס אף טיפה. היא התרוממה שוב על רגליה והדביקה לי נשיקה חמה. "בוא נעבור לסלון – תוכל להמשיך לראות שם את המשחק", היא אמרה בחיוך שובב. את המחצית השנייה כבר לא ראיתי, את שאר הגולים של אותו משחק מופלא כבר ראיתי בתקצירים המאוחרים, אבל אין ספק שאת המשחק שהיה בסלון אני לעולם לא אשכח!